הכתיבה שלי

פוסט ראשון מתוך סדרה על מחשבות מגבילות - והאמת שלי מאחוריהן

״ומה אם אני אכשל?⁠״

כשאנשים מתחילים להאמין בך לפני שהספקת להאמין בעצמך, זה לא תמיד מרגיש כמו תמיכה. לפעמים זה מרגיש כמו משהו שעכשיו צריך לעמוד בו.

״שרת האוצר של מדינת ישראל״

בגיל 11 הייתי אחראית על הקניות לבית, וכשמישהו שאל מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה - עניתי בלי לחשוב שנייה.

שלוש שנים אחרי

שלוש שנים עברו מאז ששיתפתי את הפוסט הכי חשוף שלי על העזיבה מגוגל. היום, בידיים רועדות אבל בלב יציב - אני כותבת אותו שוב.

פוסט רביעי מתוך סדרה על מחשבות מגבילות - והאמת שלי מאחוריהן

״אם אני מציבה גבול, אנשים יתרחקו ממני״

הרבה שנים חשבתי שאני אדם מאוד מכיל. אבל חלק גדול ממה שקראתי לו ״הכלה״ היה בכלל פחד.

פוסט שני מתוך סדרה על מחשבות מגבילות - והאמת שלי מאחוריהן

על הקשר הרעיל בין ״כל הכבוד!⁠״ לבין ״מה יחשבו עליי?⁠״

כשאת גדלה על חיזוקים שמגיעים בעיקר בעקבות הישגים, משהו בך מתחיל להתבלבל: את כבר לא תמיד יודעת להגיד אם אוהבים אותך, או שאוהבים את מה שאת מצליחה להיות בשבילם.

נטוורקינג הוא לא משחק

בחמישי האחרון נכחתי באירוע ראשון מטעם התפקיד שלי. שקשקתי - כי בראש שלי אני עכשיו רשמית ״נכנסת למשחק״.

פוסט שלישי מתוך סדרה על מחשבות מגבילות - והאמת שלי מאחוריהן

״זה לא מקצועי לקחת הפסקה מהחיים המקצועיים״

לא רק לקחתי הפסקה מהעבודה. לקחתי הפסקה מהאמונה שאני חייבת כל הזמן להוכיח שאני שווה משהו.

המילים שנשאתי בערב הפתיחה של מחזור 11

המילים שנשאתי בערב הפתיחה של מחזור 11 של Woman2Woman, שראויות להישמע גם כאן.

לא ציפיתי להתאהב ככה בעבודה שלי

אישה באירוע הסתכלה עליי ואמרה: ״אני יודעת מי את. את טלי דסטה רבנר מהספר.״ זה תפס אותי לא מוכנה - כי כשכתבתי את המילים ההן, אני עצמי לא באמת האמנתי בהן.

אחרי 12 שנים, אני נפרדת מגוגל

לפני חודש עזבתי את גוגל, מקום העבודה שלי מאז 2010. העזיבה נעשתה בצורה די חרישית, אבל התחושות שמלוות אותי מאז עדיין מכות בי גלים.